מה היו חוקי הבית שבו גדלנו? המסורת המשפחתית, הפרדיגמות על פיהן התנהלו החיים?
חוקים שלא כתובים בשום מקום, אבל צרובים בנשמתנו.
חוקים שאותם למדנו כדי להסתדר, כדי להמשיך, כדי לשרוד. לא הייתה באמת אפשרות להכשל בלימודים האלה, כי כדי להמשיך לחיות במשפחה שלנו, היינו חייבים להתאים את עצמנו לחוקים.
וכל זה קרה בדרך כלל בגיל שבו בכלל לא יכולנו להפריד בין מה ששייך למשפחה שלי ומה שלי, ומה שלמדנו הוטמע היטב והפך לאמת על פיה מתנהלים החיים שלנו.
לפעמים החוקים מאוד בולטים. לפעמים הם בניואנסים עדינים, לא גלויים וידועים.
אבל תמיד תמיד הם השורש ממנו אנחנו ניזונים, ממנו אנחנו יכולים לצמוח.
אם בחיים שלנו אנחנו שוב ושוב נתקלים בדחיינות, בשיתוק ובפחד לעשות דברים.
אם קשה לנו לבקש את מה שאנחנו רוצים ולהגיד לא למה שאנחנו לא רוצים.
אם אנחנו מרגישים תקועים, עובדים על פול גז ועדיין שום דבר לא זז.
אם אנחנו מרגישים כמו מתחזים, אם קשה לנו לבקש וגם לקבל תגמול מתאים לעבודתנו.
אז נפנה את המבט פנימה.
כי אם השורשים שלנו ננגעו ב-רק לא לעורר מהומות, רק לא לעורר כעס, רק לא למשוך תשומת לב, בין כה וכה אין מי שיקשיב לי אז בשביל מה לבקש, יש דברים הרבה יותר חשובים ממני – קריירה, רכוש, כסף, אני חייבת לעשות הכל מושלם (ויש עוד אפשרויות רבות כמובן) –
במצב כזה יהיה קשה לפרוח ולצמוח, כי השורשים שלנו כאובים.
קודם, נפנה אלומת אור אל השורשים שלנו, נחבק ונבריא אותם. ואז נוכל לצמוח.