מה קורה כשאנחנו אמורות, אמורים, לעשות, להמשיך, אבל בפנים אין חשק, אין תנועה, רק ערפל כזה אפור?
בפרק הזה אני משתפת בחוויה אישית מתוך העסק שלי, רגע שבו נכנסתי לסחרור של מחשבות, עשייה בלי חיבור, וחוסר בהירות. מתוך המקום הזה עלתה ההכרה שאני לא צריכה עוד פתרונות. אני צריכה פשוט לנוח.
אז בפרק הזה נדבר על הרשות לנוח.
– למה היא כל כך קשה עבור רבים מאיתנו, במיוחד עבור אנשים רגישים מאוד או מי שגדלו בסביבה לא בטוחה.
– איך המוח ההישרדותי מפרש מנוחה כסכנה, ואיך הביקורת העצמית והתרבות סביבנו מחזקות את זה.
– איך דווקא מנוחה, הרפיה ולגיטימציה לעצור, הן לא חולשה אלא תנאי ליצירה, לריפוי ולתנועה קדימה.
זה פרק שמזמין להאט, להקשיב, ולשאול: אולי מה שאני באמת צריכה עכשיו זה פשוט לנוח?
בסוף הפרק אני גם מזמינה אתכם לתרגול קצר ועדין של עצירה והקשבה לעצמנו. רגע של נשימה, תשומת לב, ומתן רשות להיות בדיוק כמו שאנחנו עכשיו, בלי לתקן ובלי למהר לשום מקום.
על כל אלה בפרק ה-37 בפודקאסט.
אשמח לשמוע תגובות, שאלות – מוזמנים לכתוב לי – galiamm@gmail.com