מה זה EFT? פוסט #1 לפני שבוע, מישהי שהתעניינה בטיפול עבור מכרה שלה, שאלה אותי בשבוע שעבר אם אני גם מטפלת ב-EFT, ולא רק מלמדת את הנקודות שמתופפים עליהן. ואם הטיפול כולל גם שיחה. הופתעתי לשמוע את השאלות, כי היה לי ברור שכל מי שמכיר אותי, אפילו קצת, או ממש קצת – יודע מה אני …
מה היו חוקי הבית שבו גדלנו? המסורת המשפחתית, הפרדיגמות על פיהן התנהלו החיים? חוקים שלא כתובים בשום מקום, אבל צרובים בנשמתנו. חוקים שאותם למדנו כדי להסתדר, כדי להמשיך, כדי לשרוד. לא הייתה באמת אפשרות להכשל בלימודים האלה, כי כדי להמשיך לחיות במשפחה שלנו, היינו חייבים להתאים את עצמנו לחוקים. וכל זה קרה בדרך כלל בגיל …
לפעמים אנחנו יודעים מאוד ברור מה לא. מה אנחנו לא רוצים. אנחנו לא רוצים את העבודה הזו, או את הלימודים האלה, או את היחסים האלה. ברור לנו לגמרי שזה לא טוב או לא מספק ולא משמח אותנו. אבל מה כן? פה התשובה לא תמיד לא ברורה כל כך. כשאנחנו מנסים למצוא את התשובה שלנו ל-מה …
במהלך סשנים של EFT (טפינג) אנחנו מעלים ומדברים את הג‘יפה. את כל המחשבות הקטנוניות והמתחשבנות, את כל הפחדים, את הבושה, את האשמה, את הספק, את מה שאנחנו באמת חושבת על עצמנו, על הפער בין הבפנים לבין החוץ. ואפילו משתדלים לדבר את זה בשפה שהיא כמה שיותר זהה לשפה הפנימית שלנו, זו שבה אנחנו מדברים בה …
הרבה שנים הרגישות / יכולת / תכונה הזו הייתה בעוכריי, כמו שאומרים. כמו משא עודף, מטען חורג. הביאה אותי למקומות של חוסר אונים, כאב, תשישות ורצון להגן על עצמי – מה שעלול היה להראות מבחוץ כמו אדישות או סנוביות. הרגישות הזו להרגיש בעוצמה את מה שעובר על האחר, את הקושי, את הבעיה. ולא פעם להרגיש …
אז מה זה בעצם העניין הזה עם אמונות? ולמה זה כל כך קריטי? אם יש משהו שאני מאוד מאוד רוצה, זה יכול להיות רצון להגשים משהו בחיי או להגמל ממשהו או להרפא. ואני ממש ממש רוצה את זה. וזה לא קורה. כמה שאני מנסה, ועושה ומתרגלת וחושבת מחשבות טובות – זה תקוע. אולי זז טיפה. …
לכאורה, אין קשר בין שני העסקים האחרונים שלי: הוצאת ספרים לסיפורי חיים וביוגרפיות ומה שעכשיו – עבודה עם שיטת (EFT (emotional freedom technique. ואז, ברגע של הארה בזמן נהיגה (זה תמיד בזמן נהיגה. מתי כבר ימציאו מכשיר שמקליט את המחשבות בזמן נהיגה?), קלטתי שהסלוגן שהשתמשתי בו כדי לפרסם את הוצאת הספרים – "מה הסיפור שלך?" …
אני בן אדם תכלסי. אין לי הרבה סבלנות, ממש מעט למען האמת, לדיונים אינטלקטואלים ברומו של עולם. מצד שני (אולי זה לא צד שני, זה יכול להיות גם באותו הצד), אני אוהבת וצריכה להבין דברים לעומק. משפטים כמו – כי ככה זה, מה זה משנה למה, ככה כולם, כי צריך… – כל אלה לא מספקים …
